יב. גלגוליה של היהדות בחצר הקיבוץ

הפסיכולוגית קריסטבה יצרה אבחנה בין מה שקראה 'הכורה הסמיוטית' ובין עולם הסמלים . הכורה הסמיוטית היא אותו לחן בסיסי שלפני הדיבור , לחן היוצר התכוונויות , זיקה , ביטוי לא מילולי , תרבות לא סמכותית . עולם הסמלים לעומתה מציב אתגרים , שפה ברורה המטילה משמעת על הזיכרון . אם להשתמש בדבריה של קריסטבה כדימוי , המסורת היהודית הייתה לחלוצים רבים תערובת מיוחדת מאוד של שני הגורמים . גם אוסף של סמלים מכוונים ותביעות שהונחלו מדור לדור וגם מערכת של מחוות וביטויים , ריחות , אותיות ולחנים שמזינים את הנפש בטרם ערכה את חשבונה , ובטרם החלה לרקום את רקמת חזון עתידה . עם מהפכת האמנציפציה והמהפכה העברית הציונית נסוגה התרבות היהודית המסורתית והייתה למעין כורה סמיוטית . המסורת הייתה למערערת הגדולה על סמכות האלטרנטיבה החילונית , לא משום שזו לא הציבה חלופה סמלית ברורה אלא משום שהפכה למאגר בלתי נדלה של תחושות , תמונות , חלומות ותנועות שלא התארגנו עדיין לתמונת עולם אחידה ומגובשת . ליד אידאולוגיות שנראו בנויות לתלפיות ושואפות לארגן הכול לתמונה כוללת ומחייבת שידרה הכורה כי היא שונה . כי היא מטען תרבותי חורג . בדור הרא...  To the book