ו. האדם והטבע - א"ד גורדון והשפעתו על תרבות הקיבוץ

הקשר בין חקלאות לבין תרבות ופולחן הוא עתיק יומין . המושג הרומי של טיפוח הרוח , קולטורה , מקביל לעיבוד החקלאי . גם הוא תובע זמן , מסורת , יכולת ברירה , טיפוח הטעם . גם החקלאות וגם התרבות קשורות ביכולת התבוננות ועשייה מבפנים אל החוץ וחזרה . לפי תפיסת א"ד גורדון השיבה של היהודי לעבודת האדמה היא שיבה אל זיקות היסוד שבהן אין מתעמרים בטבע , אין פוצעים אותו כדי לייצר ואין מתנכרים לו אלא מגלים אותו , עובדים בו לטפחו ולשומרו . עצם הפעילות הזו גורמת לחידוש זיקות וגילוי כוחות של יצירה . כבמושג הקולטורה הרומאי שאינו כולל רק ייצור חפצים אלא גם טיפוח יכולת ההתבוננות , השיפוט , הזכירה והעשייה א"ד גורדון תפס את העבודה בטבע לא כמי שבא להרוס על מנת להעלות את רמת חייו אלא כמי שניזון מן הטבע ומטפח בעבודתו זיקה קיומית של האחדות המסתתרת בו . ביוון העתיקה , האמן ופסל האבן , ויהיה המוכשר ביותר , לא זכה למעמד של אזרחות . תנאי לאזרחות היה הפנאי , השחרור ממחויבות טוטלית . כיוון שזמנו וחירותו של הפסל משועבדים לעבודת הייצור אין לו פנאי לממש את אזרחותו . תנאי לאזרחות היה החופש , הפנאי . בהם הייתה טמונה היכולת לטפח ...  To the book