|
|
הקיבוץ הדתי בנה עצמו אחרת מבחינה טקסית והלכתית . הוא הרי לא קיבל את המהפכה כשורש קיומו , גם לא את הנתק המתחייב ממנה . הוא ראה את עצמו כבן מסורת המממש אותה טוב יותר , מחויב לה בתנאים חדשים ובתנאי עוני והסתפקות במועט . מחויבותו המוחלטת של הקיבוץ הדתי להלכה כהתגלות שתוקפה נצחי ולאפשרות לפרש אותה במסורת ההלכה לא הייתה יכולה לסתור את הכרת הדור במחויבותו החדשה ובאתגריו המהפכניים . פרשת הדרבים של הקיבוץ הדתי התגלתה בעניין החתונה . אקט האירוסין והקידושין מתבצע באמצעות החלה של עיקרון הקניין הפרטי . הסמל לכך הוא טבעת הזהב . כיצד לפרש ולבצע את המצווה הזו במסגרת חברתית הטוענת כי אפשר לפתור את בעיות האדם באמצעות ביטול הקניין הפרטי האנוכי ? אם בקיבוץ בוטל הקניין הפרטי מה יעשו עם הטבעת ? שני פתרונות ניתנו לבעיה בשני קיבוצים דתיים . בקיבוץ הראשון היו הרבה זוגות ומעט זהב לטבעות . האם להשיא בטבעות זולות ? הקיבוץ החליט להתרים את התכשיטים שהביאו החברים מן הבית , להתיך אותם לזהב שהוקדש לצריפת טבעות נישואין . המזכרות המותרות מן הבית יוקדשו לעשיית טבעות זהב שיהוו קניין פרטי שבא לקדש את הנישואים , בכך בא לידי...
To the book |
|
|