א. גלגולי תרגום

שרה לוי תנאי הייתה אחת מגיבורות התרבות המיוחדות לישראל . יצירתה במחול , ייסוד להקת "ענבל" לריקוד תימני ישראלי , שירים שכתבה , עשו את יצירתה למרכז של התייחסות , לצומת דרכים חשוב בחיפושי התרבות של החברה הישראלית בזיקתה אל מקורות תרבותה . כחברה של מהגרים וצליינים המחפשת זהות ואתגר . שרה לוי תנאי הגיעה לקיבוץ רמת הכובש לאחר שהשלימה את לימודיה בסמינר למורים בירושלים מתוך כוונה להיות גננת בקיבוץ שבו האמינה . הקיבוץ שהיה מורכב מחלוצים שואפי רעיון , טעונים רעיונית ולעתים עמוסי השכלה עברית עד כדי שבי . מצד אחד הם שפעו פסוקים , ומן הצד האחר מלאו בתחושה של אלם בעברית חיה . הם היו המועמדים הטבעיים לפחדים הלשוניים המהותיים שגילה יוסף חיים ברנר בספרות הארץ ישראלית : פחד הפראזה ופחד הבוסר . פחד הפראזה הוא פחד ההסתרה של מעיינות ופחדי עומק , פחד הבוסר הוא הפחד של ביטוי מוקדם מדי המביא אחר כך לסגירות בפני סיכויי ההתבגרות . פחד הפראזה הוא פחד הזיקנה המוקדמת , נבילת היצר והיצירה בטרם זמן . הוא הדוגמטיקה החוששת מהאזנה פנימית וחיצונית , הוא ביטוי לחשש מן הסטייה הרעיונית , מן הכפירה המסתתרת מאחורי המילים הגד...  To the book