אוטופיה כלכלית

בשם "מניפסט לעולם ללא עבודה" ( Bentivenga , 1999 ) מגיש לנו מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה תחזית אוטופית . נקודת המוצא שלו היא הצורך להשתחרר מהמלכודת שבה נתונות החברה והכלכלה שלנו : ההשתעבדות לצרכים ההולכים וגדלים בהתאם להיגיון הרואה את תכלית הכול באדנות ובשליטה על מוצרים ושירותים . נחיצותם וערכם של אלה נקבעים על-ידי מנגנונים שהם מחוץ לשליטתם של רוב בני האדם , ומכאן שנחיצותם נתונה בספק . במצב כזה אין מנוס מכך שערכם של בני אדם יהיה דיפרנציאלי , כלומר שיהיו בני אדם שערכם יהיה פחות , ומשום כך יהיו "מיותרים . " המהפך הדרוש טמון בכינון חברה שבה התכלית היא חילופי ידע , ניסיון וכישורים , שבמהלכם כל אחד מאתנו - ולא חשבון הבנק שלנו - יוצא יותר עשיר , בלי לייצר עניים . בהסדר מעין זה יהיה לחפצים תפקיד אינסטרומנטלי בלבד כדי להקל על תהליך החילופין . ערך יהיה לידע , לניסיון , ולכישורים ולשם הסדרת החילופין דרושים מנגנונים נאותים ברמה הממשלתית והבין-ממשלתית . זה מזכיר את ההצעות שהועלו בפורומים בץ-לאומיים לשימור הסביבה וקידום "טובת הכלל" ברמה העולמית . ראה לדוגמה את הצעותיו של ג'ימס טובין , חתן ...  To the book