הכלכלה החברתית כמטפורה

השנים 2003-2002 היו שנות הספד למדינת הרווחה בישראל ( ראה רווחה מתקתקת , אבנימלך ותמיר , ( 2002 הפיטורים והקיצוצים בתמיכות הסעד היכו ללא הרף והמובטלים עצמם לא תמיד זכו לאהדה , בלשון המעטה . מדיניות הממשלות השונות , בלא הבדל בין ימין לשמאל , הצליחו לבסס את המושג "חברתי" כמשהו המסמל את מה שלא מתפקד , חולה , סובל ועני . בקיצור , מקור להוצאות ולכן גורם טורדני לממסד ניאו-ליברלי . במשק כמו שלנו , הנתון במלחמה , שבו שולט כבר שנים האתוס של הגנה על ההון הגדול , משק שבו אין לחלש מנגנוני הגנה ולגיטימציה מוכרים , כל זאת בהקשר עולמי של היחלשות מדינת-הלאום והתחזקות ההון הגלובלי , אין להתפלא אם המדיניות החברתית ומדיניות הרווחה קורסות זו לצדה של זו . אפשר לראות במשבר מערכות הרווחה תוצאה בלתי נמנעת של עיוותי השיטה הניאו-ליברלית . על כך כבר התריעו מזמן חוקרים במדעי החברה שטענו שמדינת הרווחה הינה תולדה של התפתחות הכלכלה הקפיטליסטית , ושתפקידה לתקן את הנזקים הנגרמים בעטיה ( ראה למשל את Poianyi , 1957 ; Pierson , 1991 ; . ( Therborn , 1987 מכאן החשיבות , במקומות רבים בעולם , שבנקיטת יוזמות השתתפותיות מלמטה ...  To the book