ללמוד מאחרים

כבר עמדנו בחלק הראשון על המאפיינים הבולטים של התנועה הקואופרטיבית , ובעיקר של הכלכלה החברתית . כדי להמחיש כיצד ניתן לשוות לערכי השיתוף את האופי ההשתתפותי-קהילתי העושה אותו לנכס ולערך בעיני האוכלוסייה המקומית , נביא שתי דוגמאות הראויות לתשומת לב ישראלית מיוחדת בשעה זו . הדוגמה הראשונה מכוונת למחייבי הרעיון שיש לתמוך בבתי תמחוי בישראל . הדוגמה השנייה מכוונת לקורבנות האפליה העדתית הטוענים שקופחו כיוון שהם מזרחיים . שתי הדוגמאות מיועדות למעשה לכולנו . המטבחים הקהילתיים של פרו וילה אל סלבדור הינה פרבר של לימה , בירת פרו . עם אוכלוסיה ( 1999 ) של 300 , 000-כ נפש . הוא נהנה , מאז , 1984 מאוטונומיה מוניציפלית שבמסגרתה כל-אחת 120-מ היחידות המשפחתיות 24 ) משפחות בכל יחידה ) בוחרת את נציגיה למועצת העירייה . החל משנות השמונים החלו התושבים להקים comedores קהילתיים , כלומר מטבחים משותפים שכל אחד מהם משרת 25 משפחות . המטבחים פועלים חמישה או שישה ימים בשבוע והם מגישים 200-150 ארוחות ביום . בוילה אל סלבדור פעלו 1999-ב 600 מטבחים כאלה . בעזרת ארגונים לא-ממשלתיים , מבצעים התושבים , בעיקר נשים , את קניותי...  To the book