"פאניקה מוסרית" סביב האונס הקבוצתי בקיבוץ שומרת

אין עוררין על העובדה , כי התנהגות פלילית בקהילות סגורות , במיוחד בקהילות הרואות את עצמן אליטיסטיות ונעלות מבחינה מוסרית , כדוגמת הקהילה החרדית או הקיבוץ , מעוררת הד תקשורתי רב יותר בהשוואה להתנהגות דומה בחברה הכללית . כאשר התנהגות זאת קשורה בתחום המין והמוסר , הופך העניין התקשורתי בעבירה לחזק עוד יותר . העיסוק המוגבר של התקשורת בעבירות אלו מחזק בתודעה הציבורית את התחושה כי לא מדובר בעבירות יוצאות דופן או חד פעמיות , אלא בביטוי או סימפטום לבעיה חברתית רחבה הרבה יותר . למשל , האופן שבו בוחרת התקשורת לעסוק בעבירות מין בקיבוץ אינו רק ביטוי לעניין או לסקרנות שסוג זה של עבירות עשוי לעורר , אלא מבטא תפיסה רחבה יותר הבאה לטעון כי קהילות כדוגמת הקהילה הקיבוצית אינן בהכרח כה נעלות ומוסריות כפי שהן מציגות את עצמן . מרכיבי העבירה העובדתיים שבהם עוסק הסיפור התקשורתי פחות מעניינים את אמצעי התקשורת . במוקד העניין נמצאת השאלה עד כמה העבירה המדוברת היא סימפטום לבעיה חברתית רחבה יותר המאפיינת את הקהילה כולה ולכן יכולה להטיל ספק בעליונותה של קהילה זאת ביחס לקהילות אחרות בחברה הישראלית Goode &) . ( Ben- Y...  To the book