משפחה ומעמד הנשים בקיבוץ

בחברה היהודית השמירה על מסגרת המשפחה היא ערך מכונן לקביעות הלכתיות ונורמטיביות רבות הקשורות בתא המשפחתי . בקיבוץ לעומת זאת , בעיקר בשנותיו הראשונות , נתפסה המשפחה כגורם המתחרה בקולקטיב על נאמנותו של היחיד למסגרת החברתית הכוללת , ועל נכונותו ויכולתו להשקיע מזמנו וממרצו למשימות הקולקטיב ( פוגל-ביז'אוי ושפר , . ( 1992 בשנות חייה של החברה הקיבוצית חלו שינויים רבים בתפיסת מקומו של התא המשפחתי בחיי הקהילה . בחלוף השנים השתנו יחסי הגומלין בין המשפחה לקיבוץ ומוסדותיו השיתופיים . המשפחה הפכה להיות מרכיב חשוב ויסודי בחברה הקיבוצית . ככל שגברו תהליכי האינדיווידואליזציה וההפרטה כך הצטמצם כוחם של מוסדות הקיבוץ המשותפים ועלתה מידת האוטונומיה של המשפחה כיחידה פרטית בתחום החינוך , הצריכה והכלכלה ( בן רפאל , . ( 1996 אחת השאלות המעניינות העולות על רקע השינויים המפליגים בסדר החברתי הקיבוצי נוגעת לתפקיד שממלאות בו הנשים . דווקא מיסודה המהיר של המשפחה הפך את המבנה הקיבוצי ממבנה בלתי משפחתי למבנה משפחתי רב עוצמה . ( Spiro , l 983 ) בתהליך זה חזרו הנשים במידה רבה לתפקידים נשיים מסורתיים של גידול ילדים , כבי...  To the book