הקיבוץ - מכשיר לחיברות מחדש של בני נוער

בשנות החמישים ראו במוסדות עליית הנוער את אחד המכשירים המרכזיים ליישום האידיאולוגיה של חיברות מחדש של בני נוער שאובחנו כמצוייס בסכנה של הידרדרות . עליית הנוער הייתה כלי ששיקף וביצע את האידיאולוגיה של כור ההיתוך , והקיבוצים שפעלו במסגרתה היוו מבחינה זו את הכלי העיקרי . אייזנשטדט ( תשכ"ז ) רואה בעליית הנוער מנגנון מובהק אשר דרכו הוגשם המיסוד הסלקטיבי של האידיאולוגיה החלוצית בתחום החינוך . עליית הנוער הייתה הגוף שסיפק את המסגרת שבה היה אפשר ליצור גרעינים חברתיים חדשים , בעלי דפוס מוסדי של אידיאולוגיה חלוצית סוציאליסטית . מדיניות קליטת העלייה של השנים האלה הודרכה , לדעת אייזנשטדט ( שם , ( באמצעות כמה מגמות ושיקולי יסוד הקשורים זה בזה . א . עיצוב חייהם של העולים ככל האפשר על-פי המגמה והערכים החברתיים של היישוב כדי להקטין את השפעתם האפשרית המפוררת של העולים . ב . המסורת החזקה של מרד נגד הגלות מנעה הכרה מלאה בשונות החברתית והתרבותית ובבעיות ייחודיות של קבוצות שונות . הגישה החלוצית כלפי שינוי תעסוקה מנעה פיתוח של מדיניות גמישה לקידום מקורות תעסוקה שונים . ג . ההתמקדות בחקלאות הובילה להזנחה יחסי...  To the book