הקדמה

בסקרנות ובשמחה נעניתי לבקשתה של עמיתתי אפרת שהם לקרוא את ספרה על שיקום ועבריינות בקיבוץ . מגזר ייחודי זה בחברה ובתרבות הישראלית היה ראוי למחקר בנושא עוד מלפני קום המדינה . מאז ייסודו של הקיבוץ ועד אחרי שנות השישים של המאה שעברה היה חבר הקיבוץ מקור ומופת לתרבות העבודה , הלחימה וההתנדבות , והיה אך מסקרן לדעת כיצד החוקרת , בהיותה חברת קיבוץ בעצמה , יכולה לתאר תוך מרחק חשיבתי את השינויים שחלו בקיבוץ , ובכלל-זה את תוצאותיו השליליות - עבריינות ופשיעה . ד"ר אפרת שהם עשתה זאת בהצלחה . מתוך חשבון נפש אישי וחברתי היא מתארת ומסבירה את מה שהיה חבוי עד עתה , למרות כותרות שליליות שפורסמו במקרים של סטייה ופשיעה חמורים בקיבוץ . מקרים אלה ערפלו והנמיכו את סף הגבולות הנורמטיבי בין הקיבוץ והחברה הרחבה , שגם היא עברה שינויים . את השינויים הללו מתארת ומסבירה ד"ר שהם במתכונת המודל הדיורקהיימי של התוצאות הנובעות ממשבר של סולידריות והסכמה חברתית ומכאן גם לתומכי סולידריות זו - אינטגרציה ורגולציה ( פיקוח ר"ד . ( שהם מתארת כיצד במצב של משבר עולה אנומיה אישית וקולקטיבית הכוללת אפשרויות של סטייה ופשיעה . את המשבר ...  To the book