המחלוקת המדינית בקבה"מ יצרה מתח ניכר בין קבוצת טבנקין להנהגה ולרוב הפעילים . קבוצת טבנקין המשיכה להיפגש גם אחרי הקמת מפלגת העבודה , חיפשה דרכים להגדיל את השפעתה על המדיניות ועסקה בשמירה על מעמדה ומעמד אנשיה בתוך חטיבת אחה"ע לשעבר ובמפלגת העבודה . הקבוצה חשה עצמה מבודדת ונדחקת לשוליים , וראתה עצמה מקופחת בייצוגה במזכירות הקבה"מ ובמוסדות הפוליטיים השונים . טבנקין לא נכלל בין נציגי הקבה"מ לוועדה המדינית של מפלגת העבודה והמערך , למרות שהביע במפורש את רצונו להיכלל בה . גלילי ואלון שישבו בוועדת המינויים לא המליצו על זאב צור כמועמד לרשימה לכנסת השביעית ( 1969 ) ולכן לא נבחר במרכז הקבה"מ בין ארבעת הראשונים . קבוצת טבנקין ראתה בכך 51 מהלך מכוון לחיסולה הפוליטי . לדעת הקבוצה , מזכירות הקבה"מ מנוהלת באופן לא דמוקרטי . דעות החברים לא חשובות וההנהגה אינה מרוצה מקיומה של קבוצה המביעה דעות עצמאיות בנושאי חוץ וביטחון . ההצבעות במוסדות הקבה"מ נתונות מראש , ואין כבר חברות . מצב הקבה"מ גרוע מבחינה תנועתית : יש ירידה ערכית וליקווידציה ( חסלנות ) רעיונית . הקבה"מ אינו נאבק על נושאים עקרוניים בתחומי החברה ו...
To the book