|
|
בשנת 1966 לא נראתה באופק סכנה קיומית לישראל , ההתעצמות הצבאית של סוריה ומצרים באמצעות הסיוע הצבאי הסובייטי נמשכה , אבל הצבא המצרי היה מסובך עדיין במלחמה נגד כוחות המורדים המלוכנים בתימן הרחוקה . גם ישראל ידעה התעצמות צבאית ניכרת . בניצוחו של הרמטכ"ל דאז , יצחק רבין , נבנה צה"ל כצבא המושתת על עוצבות משורינות ובעל חיל אוויר חזק השואף להגיע להכרעה מהירה בשדה הקרב על אדמת האויב . אפשרויות הרכש התרבו והתגוונו וישראל השיגה במות ניכרת של טנקים בריטיים ואמריקנים ( מגרמניה המערבית בהרשאה 24 אמריקנית ) ומטוסים חדישים מצרפת . הסכנה העיקרית הייתה בתחום הביטחון השוטף . הסורים המשיכו בניסיונות להפריע לישראל לעבד את השטחים המפורזים שלמרגלות רמת הגולן ולהטות את מקורות הירדן . ניסיונות ההטיה סוכלו , כאמור , באמצעות ירי ישיר של תותחי טנקים ותקיפות מהאוויר . המוביל הארצי החל לפעול ב 1964 והסורים לא הצליחו למנוע את הפעלתו . ב 1965 החלו פעולות החבלה של הפת"ח , שהקים בסיסים של אימון והצטיידות בארצות השכנות , בעיקר בירדן שגבולה דאז עם ישראל היה ארוך ומפותל ועבר בלב ארץ ישראל המערבית ( הקו הירוק . ( ירדן ני...
To the book |
|
|