|
|
הכישלון בבחירות 1959 וההצלחה הזעומה בבחירות 1961 סימנו דעיכה משמעותית של הכאריזמה של דרך אחה ) ע" כולל טשטוש הזהות ) ושל הנהגתה . בהיעדר כאריזמה איתנה וללא מיסוד נאות , אין למפלגה פרספקטיבה של הישרדות . הפרספקטיבה המסתמנת היא של דעיכה כוללת . חברים מן השורה , פעילים ואנשי הנהגה חשו בכך ברמות שונות של מודעות , מה שהביאם לשוב ולתהות על מעמד המפלגה במערכת הפוליטית ולאן פניה . לאחר הבחירות לכנסת ב , 1959 ובעיקר בין הקמת הממשלה ב 1961 לבין פרסום מאמרו של בן אהרון בינואר , 1963 נערכו דיונים בפורומים שונים שבהם דנו על מצבה של תנועת הפועלים ומצב הקבה"מ ואחה"ע בתוכה , שנתנו ביטוי לתחושת אי הנחת . רוב הדוברים עמדו על התהליכים השליליים המתחוללים בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית , על אחריות מדיניות מפא"י לתהליכים אלה ועל חולשתם של אחה"ע והקבה"מ שאינם מצליחים לשנות 145 את המצב מיסודו לעומת כוחם לעצב את המציאות בימים עברו . נושא האיחור הפוליטי ריחף באוויר והוויכוח היה בין מי שהעלו , במפורש או במובלע , את אופציית האיחוד הכולל או האיחוד עם מפא"י כדרך לפרוץ את המבוי הסתום , לבין מי שדגלו בעצמאות אחה"ע...
To the book |
|
|