|
|
השנים 1955 / 56 התאפיינו במתח ביטחוני גדול . האיום הקיומי החמור ביותר היה עסקת הנשק המצרית'צ-כית , שעליה נודע בסוף . 1955 העסקה הייתה מיועדת לספק לצבא המצרי כמויות גדולות של נשק התקפה כבד וחדיש — מטוסים , טנקים וארטילריה מתוצרת הגוש המזרחי — שנתנו לו עדיפות כמותית ובעיקר איכותית על הנשק שהיה באותה עת בידי צה"ל . בסוף 1955 נחתמו בריתות צבאיות בין מצרים לבין סוריה וסעודיה . בראשית 1956 הודח הבריגדיר הבריטי גלאב מפיקוד על הלגיון הירדני , צעד שפורש בישראל כמבשר את השתלבות ירדן בגוש הנייטרליסטי הערבי בהנהגת נאצר . בסתיו 1956 נחתמה ברית צבאית גם בין מצרים לירדן . בסוף 1955 תוכנן מבצע ישראלי לכיבוש שארם א שייך על מנת לפתוח את מיצרי טיראן החסומים , אך הוא בוטל משיקולים מדיניים . באפריל 1956 חדרו "פדאיון" פלשתינאים שנשלחו על ידי הפיקוד המצרי ברצועת עזה לשטח ישראל שליד גבול הרצועה , תקפו יישובים וכלי רכב וגרמו לאבדות 4 בנפש . ביולי , 1956 בתגובה לסירוב המערב והמזרח גם יחד לממן את הקמת סכר אסואן , הלאים נאצר את תעלת סואץ , שהייתה עד אז בבעלות ובניהול חברה בינלאומית פרטית בחסות מערבית . במקביל לה...
To the book |
|
|