|
|
אחה"ע שאפה אמנם להגריל את מספר חבריה ומצביעיה , אך פעולתה לא הייתה נמרצת ושיטתית . הצלחתה הייתה מוגבלת בשנות החמישים ומצומצמת ביותר בשנות השישים . בחלק מהסניפים דעך הדחף הראשוני לצירוף חברים חדשים זמן לא רב לאחר הקמת אחה"ע מחדש . הוותיקים הסתפקו במה שהושג . מקצת החברים 86 פרשו עם הזמן מפעילות והסניפים לא הגיעו אליהם . מגזרים בעלי פוטנציאל הוזנחו או שלא הושקעו בהם מחשבה ומאמץ של ממש . כדי להגביר את כוחה במידה ניכרת הייתה אחה"ע צריכה לגבש אסטרטגיה — גיבוש פרוגרמה ויצירת דימוי — שתאפשר לה לחדור בהיקף רחב אל קבוצות חברתיות נוספות , בעיקר הפרולטריון החרש שהלך והתהווה בשנות החמישים מקרב העולים מארצות האיסלם . אחה"ע לא ניסתה לגבש אסטרטגיה כזו . האסטרטגיה של אחה"ע כוונה אל השותפות בממשלה ומה שניתן להפיק ממנה במונחים של השפעה על קביעת המדיניות וביצועה . הייתה זו אסטרטגיה של שימוש בכוח קיים , לא אסטרטגיה של יצירת כוח חדש . התמריצים הקוקלטיביים שיכלה אחה"ע לחלק לחבריה היו קשורים ברובם עם הקבה"מ , דרכו , עברו והנהגתו , ולא התאימו לרוב המכריע של האוכלוסיות החדשות . התמריצים הסלקטיביים של אחה"ע היו ...
To the book |
|
|