|
|
עם כינונה מחדש של אחה-ע"פוע"צ כמפלגה עצמאית עמדה הנהגתה בפני הצורך להתוות לה אסטרטגיה פוליטית שתהיה ישימה בתנאים החדשים , שתביא להישגים בלי לגרום לאובדן זהותה . הנהגת אחה"ע ידעה כי מפלגתה לא תהיה מפלגת השלטון בישראל , וכי מבנה המערכת הפוליטית עם מפא"י כמפלגת השלטון במרכזו יתקיים גם בעתיד . מצד שני , אחה"ע ראתה את עצמה כמפלגה המעורבת בעשייה ומשפיעה על עיצוב החברה , המשק ומדיניות החוץ והביטחון . הישארות באופוזיציה כדי להיות חלופה פוליטית למפא"י , נוסח מפ"ם לפני , 1954 נפסלה על הסף . ההשפעה דרך השותפות בממשלה , שהיא הגוף המבצע בעל העוצמה הרבה ביותר , נראתה , לכן , כדרכה הטבעית של אחה"ע . שותפות הפועלים בממשלה היא החלופה לשלטון הימין , או לקואליציה של מפא"י עם הציונים הכלליים . אחה"ע , כאמור , ביקשה להתבסס כמפלגה שקיומה אינו נתון בסימן שאלה , ליצור יחסי כוחות שיחייבו את מפא"י להקים קואליציה עם שלוש מפלגות הפועלים במרכזה , להשפיע על המדיניות תוך מיצוי המשותף עם מפא"י ברוח הקונסטרוקטיביזם הציוני סוציאליסטי ולהשיב את עטרת החלוציות למעמדה הקודם . רק בקואליציה פועלית יש ערובה להמשך ההגמוניה של ...
To the book |
|
|