|
|
העיירות החקלאיות , שכונות העובדים על פי המתכונת של יישוב אלטרנטיבי , מקומן היה בין האחרונות . תנופתן נעצרה . לא מקרה הוא שבשלהי העלייה הרביעית צף ועלה ממנו פתרון ביניים נוסף , פחות יומרני , של שכונות פועלים עירוניות - "מעונות עובדים . " דיון זה חורג ממסגרת הזמן של חיבורנו , אך קשור לאותו מהלך שבהתפתחותו הלקח הכללי . הפעם כבר לא התיימרו לבנות בית לכל פועל , להצמיד לו משק עזר , לתנופת יישוב אורגאני שלם על כל מה שיש בו , הפעם ביקשו להקים שכונה בעיר , שיתרונה בבנייה המרוכזת הזולה יותר ובסביבה ההסתדרותית שהיא מקיימת . כדוגמה נטלו מה שהיה אפשר ללמוד מארצות אירופיות רבות . זה גם התאים יותר לאלה מפועלי תל-אביב שלא התעניינו בחקלאות , שלא רצו במחויבויות חברתיות הדוקות מדי . זה התאים ביותר לפתרונות דיור למנגנון ההסתדרותי , שאנשיו מצאו שם את מקומם בקלות והיו מן הנהנים הראשונים מהן . וכך רכשו פועלים ( במשכנתה ארוכת שנים דרך מוסדות ההסתדרות וקופותיה ) דירות בבתים ובשיכונים הסתדרותיים . בתל-אביב קמה שכונת עובדים אי 1930-1 ונבנו בה 18 בתים ; שנתיים לאחר מכן נבנו עוד 12 בתים בחולות מצפון לתל-אביב ( היו...
To the book |
|
|