תעסוקה: "אין לי בשביל מה לקום בבוקר"

חרדת תעסוקה בשני היבטיה - ביטחון תעסוקתי וביטחון ביכולת התעסוקתית ( כאבחנת קאנטר ופיטינסקי ) - קיבלה ביטוי מפורש בפי כמה וכמה מרואיינים . כאשר דברי המרואיין כוונו לעצמו הובעה חרדה לגבי עצם תעסוקתו בתנאים החדשים . כאשר דובר בבנים , בוטאה חרדה לגבי יכולתם התעסוקתית אם לא ירכשו השכלה או הכשרה נאותה . התיאור שלהלן אופייני למצב החדש שבו לא מובטחת עוד תעסוקה לכל חבר : ? עבד אתי עד לפני שבוע בחוד ב ; , 60 שלא נעים לי להגיר לך , במסגרת בל העניינים [ של חיסול ענף במשק ] הוא נפלט ונשאר מובטל . יש כא ; עוד כמה כאלה בני שישים תה לא נעים להגיר , כי לא מוצאים להם מקום עבורה . אז יום אחר הוא בא אלי , והוא חבר שלי - והוא אומר לי "אץ לי בשביל מה לקום בבוקר , תקבל אותי לעבודה . " אני בהתחלה לא רציתי , הוא לא בריא במיוחד - הוא בא עם דמעות ואמר לי "אץ לי בשביל מה לקום בבוקר , קח אותי לעבודה . " כשפנו אלי המוסרות לא הסכמתי -אמרתי להם " חבריה , הוא לא בעל מקצוע , רק לעמוד על ידו ולהסביר לו זה לוקח לי המק אנרגיה . מעל שני הוא גם לא בריא . " אחר כך חשבתי - מה , אני מעכיר חיצוני שאני לא אקבל חבר בן שישים ? ( מ...  To the book