אי נחת ואוזלת יד: "בתור חברת משק אין לי מילה"

תסכול בשל חוסר אונים וכן ביטויי חוסר אמון כלפי המערכת ולעתים גם חוסר אמון בין-אישי אפיינו דברי מרואיינים מכל קבוצות הגיל ולא רק מקבוצת המבוגרים . ? חששנו שמושכים לנו את השטיח מתחת לרגליים , כי כל העקרונות הלכו - כיוון שיש דאגה בלבי שאם בתור יחיד לא אקבל את הדירה שלי וזה יתבטא אפילו בשכר רירה מינימלי , אז אמרתי למרכז המשק שלנו- אני לא הייתי רוצה לגור פה , הייתי מעדיפה לעשות את כל הסידורים לתת את שכר הדירה הזה במקום אחר ולא במקום שהקדשתי את נפשי ( חברה , . ( 70 ? לא עלה ברעתי שבאיזה שהלא ילם ינלאל צעירים ויגידו לנו , כמו שהיה כשהייתי מחסנאית בגרים מזה שבע שנים אל משהל כ - ה 7 ופתאום באה צעירה ובאה לאסיפה והלכה ועשתה לעצמה קולות , ואמרה - "מספיק המבוגרת הזאת הייתה מחסנאית , אני רוצה עכשיו להיות . " ואני קיבלתי את " שוק" חיי על זה , זה פעם ראשונה שפתאום הריחו אותי . ופתאום תפסתי שבעצם אני נשארת בלי [ תעסוקה ] ( בת קיבוץ , . ( 60 * אצל הוותיקים יש תחושה שוויתרו על המאבק על עקרונותיהם . יבואו הצעירים וישנו כרצונם ( מזכירה , . ( 60 * אני רואה את עצמי עוד פחות מחויבת [ לל / יכק , [ כי אם בענף ...  To the book