מפנה בדרכה של התנועה

ב 28 בספטמבר 1946 התקיים הכנס השני של התנועה . מטרתו היתה לסכם 11 חודשים לקיום התנועה ולהתוות תוכנית פעולה לעתיד . התקופה הראשונה , שנמשכה עד יוני 1946 התאפיינה בעבודת בנייה של התנועה המחודשת , בהקמת עשרות קיבוצים וקליטתם של אלפי נערים וילדים ניצולי השואה וריפטריאנטים מברית המועצות , ובמאבק חריף בין התנועות החלוציות לבין הקומוניסטים היהודים על נפש הצעירים . הקומוניסטים עשו הכול על מנת למשוך את הנערים למוסדותיהם ולחנכם ברוח הקומוניזם האנטי ציוני , כאזרחים נאמנים של פולין החדשה . רוב הצעירים שחיפשו בית לא היו מודעים להבדלים האידיאולוגיים בין מוסדות הקליטה השונים . רק הפעילות הנמרצת של הפעילים הציונים , וביניהם חברי "הנוער הבורוכובי , " הביאה לכך שמרבית הילדים והנערים נקלטו במוסדותיהן של התנועות החלוציות . רוב היוזמות בתקופה הראשונה היו יוזמות ספונטניות של פעילי הנוער וחברי "פועלי ציון שמאל" במקומות שונים , ללא הכוונה מרכזית . לאחר הכנס הראשון ביוני 1946 החלה התנועה , כאמור , להתארגן כתנועה עצמאית , ללא קשר אורגאני עם המפלגה , אך הפעילות הופרעה בעקבות הפוגרום בקלץ . למן יולי 1946 הופנה מ...  To the book