בתום מלחמת העולם השנייה היו על אדמת גרמניה כ 55 , 000 ניצולים יהודים . רובם התגוררו במחנות פליטים שהוקמו באזורי הכיבוש האמריקאי והבריטי ומרביתם שהו באזור האמריקאי . במחנות אלו החלו לפעול ארגוני סעד יהודיים ובינלאומיים כמו הג'וינט והאונר"א . ארגונים אלו דאגו להגיש סיוע לניצולים שכלל מזון , ביגוד וטיפול רפואי . עזרה ראשונית שהגישו קצינים יהודים של הצבא האמריקאי תרמה אף היא לשיפור תנאי המחיה והמוראל של היהודים במחנות . בשלהי שנת 1946 היו בגרמניה כ 142 , 000 איש במחנות העקורים , רבים מהם הגיעו אליה בדרכי ה"בריחה" ממזרח אירופה , ובעיקר 1 מפולין . הניצולים , שמצאו עצמם תחת משמר של חיילים אמריקאים , המשיכו לשבת חודשים רבים אחרי המלחמה מאחורי גדרות תיל ניזונים ממנות אוכל זעומות וסובלים מקור ומתנאי מחיה קשים . בעקבות דין וחשבון שהגיש ארל הריסון , שליחו המיוחד של הנשיא טרומאן לגרמניה , על מצבם הקשה ותנאי חייהם הירודים של העקורים והניצולים באוגוסט 1945 החלו התנאים במחנות להשתפר . ליהודים הותר להתארגן במחנות משלהם וארגון הג'וינט החל להגיש להם סיוע . גם באזור הבריטי החלו לארגן את היהודים במחנות מ...
To the book