|
|
רנה מחס הרושובסקי ורפאל מוזס מול האלימות האכזרית בבית , ברחוב , בבית הספר , מול העימות המזוין ההולך ומסלים עם הפלשתינאים ומספר האבדות הגדל , מול מצוקת השכבות החברתיות החלשות המעצימה , האבטלה והכלכלה שבשפל , גוברת תחושת היאוש בארץ וההרגשה שאין מוצא . התקווה היחידה לשינוי חברתי , חושבים רבים , מצויה בחינוך . מאז ימיו של פרויד עסוקה הפסיכואנליזה בתרומה מהידע שלה על תהליכים נפשיים מודעים ולא מודעים , המשפיעים על התנהגותנו וחיינו , לעיצוב החינוך במובנו הרחב : מאבקים תוך נפשיים ובין אישיים , השפעת המיניות על ההתפתחות , יחסי העברה שאינם מיוחדים רק למצבי טיפול אלא פועלים גם בתחומי החינוך בין תלמידים , מורים , מנהלים ומפקחים . אחת השאלות ששאלנו את עצמנו בפרק זה היא מה אנחנו , הפסיכואנליטיקאים , יכולים להציע לפיתוח הגורם האנושי בחינוך ולכן גם בחברה , כיצד אפשר להשתמש בידע וברגישויות שרכשנו במשך שנות אנליזה ועבודתנו ההדרכתית והקלינית על מנת למנוע את האלימות , הכוחנות והזלזול בכבוד האדם שמביאים לתופעות טרגיות , כפי שהתנסינו כולנו בשנים האחרונות , וגם איך ניתן למצוא דרכים פוריות יותר להתמודד עם מתח...
To the book |
|
|