|
|
פנחס נוי הפסיכואנליזה לא גיבשה לעצמה מעולם משנה סדורה על אודות הפעילות והיצירתיות האמנותית ולא התיימרה לספק תשובות כוללניות בנוגע למהותה של הפעילות האמנותית , המניעים ליצירתיות , וסוד הכשרון האמנותי . במאמרו האוטוביוגרפי מ 1925 מבהיר פרויד : "לגבי הטירון המקווה מן הפסיכואנליזה יותר מדי , יש להודות כי על שתי בעיות אין היא זורעת אור , והן אולי המעניינות ביותר ; אין האנליזה מסוגלת להגיד דבר להבהרת הכשרון האמנותי , וכן אין בכוחה לגלות את האמצעים בעזרתם עובד האמן - את הטכניקה של האמנות " . ומספר שנים לאחר זאת , במאמר על אודות דוסטוייבסקי מ 1928 מכריז פרויד : "לפני הבעיה של האמן היוצר צריכה האנליזה , למרבה הצער , להרים ידיים " . אלא שלמרות הכרזות אלה מלאה הספרות הפסיכואנליטית מאז ימיו של פרויד ועד היום ברעיונות ובתיאוריות מעניינות על אודות ההיבטים השונים של הפעילות האמנותית והיצירתית , כל חוקר - לפי קרבתו האישית לאמנות זו או אחרת , או בהתאם לתיאוריות של אותה אסכולה פסיכואנליטית בה החזיק . ידוע שכבר החל משנת 902 ו החל פרויד לגלות עניין ב"פסיכואנליזה יישומית " , ( applied psychoanalysis ) וח...
To the book |
|
|