|
|
מאיר וינוקור יש להבדיל בין פסיכואנליזה כדרך טיפול לפסיכואנליזה כתיאוריה כללית של התנהגות האדם ובתיאוריה קלינית של פסיכופתולוגיה ותרפיה . כשיטת טיפול פסיכואנליזה גזורה מעבודתו התיאורטית והקלינית של זיגמונד פרויד , ומהווה את ההקשר התגליתי שממנו פותחו וגובשו חידושים תיאורטיים וקליניים מאז פרויד . המערך הטיפולי הבסיסי הוא כזה : המטופל שוכב על גבו על ספה , ומנסה לומר , או אמור לומר כל מה שעולה על דעתו בעת שהפסיכואנליטיקאי , שיושב מאחוריו , מעביר את רוב זמנו בקשב פתוח , ( free floating attention ) ועם זאת תוך התכוונות לגבש ולשלב התערבות מפרשת שתקדם את התהליך הטיפולי . פגישות אלה מתקיימות בין שלוש לשש פעמים בשבוע , לאורך כמה שנים , ואורכות בדרך כלל 50 דקות . סידור יוצא דופן זה נקבע על ידי מייסדו במגמה לאפשר למטופליו חופש מרבי של הדמיון , ולעצמו תנאים שיאפשרו נגישות של תהליכים מנטליים לא מודעים שלו ושל המטופל . זהו ההקשר שבו התגלו כמה מן התובנות המעמיקות והחשובות ביותר על מבנה האישיות , המניעים והתפתחות של בני האדם , תובנות שהשפיעו עמוקות והטביעו את חותמן על התרבות ועל חיי היומיום במאה השנים ה...
To the book |
|
|