|
|
בשנת 1930 פנה זיגמונד פרויד לקורא העברי של ספרו "טוטם וטאבו " בפנייה אישית נרגשת , בה ביטא רגשות מעורבים של ריחוק וניכור ובה בעת קרבה והזדהות עמוקה עם עולם התוכן היהודי . זאת חוויה מיוחדת במינה בעבורו , אמר פרויד , שספרו ייקרא בידי קורא שהשפה העברית היא בעבורו שפה חיה ולא מוצג היסטורי . יכולים אנו להסתכל על הספר שבידנו כעת מתוך הפרספקטיבה של הזמן ההיסטורי , בתחושת סיפוק וגאווה על כל ההישגים המקופלים בו . אין ספק שראש וראשון בהם הוא שהגענו לספר שנותן לקורא הישראלי תמונת מצב עכשווית , רחבת יריעה ומעודכנת על הפסיכואנליזה בישראל ובעולם . בעקיפין אנו מכירים בכך גם במפעל התרבותי האדיר שיצר את הקורא הזה , החי במדינתו העצמאית ושרוי בשפתו החיה . אנו פונים אליך , הקורא העברי הנוכחי , גם מתוך הידיעה שיש לך עניין רב בנושא שהספר מייצג , שיונק משורשים רבים : החל מסקרנות אינטלקטואלית לגבי אחד התחומים שהתפתחו במאה העשרים לדרגה כה גבוהה של מעורבות והשפעה תרבותית עד שרבים ממונחיו ומושגיו הפכו לנחלת הכלל ; וכלה בחיפוש אחר הדברים שהפסיכואנליזה מציעה - התפתחות אישית , הקלה מסבל , והתבוננות מחודשת בעצמך ובס...
To the book |
|
|