הקולנוע כמנגנון אידיאולוגי

תיאורטיקאים ניאו מרקסיסטים מתחום הקולנוע , שהושפעו מעמדותיו ומרעיונותיו של אלטהוזר , פנו ליישמם . על פי תפיסה זו , הקולנוע הוא מנגנון אידיאולוגי במהותו , וככזה יש לבחון כיצד הוא מכונן סובייקטים מקרב הצופים , וכך משכנעם שתמונת המציאות המיוצגת דרכו היא תולדה של בחירתם , ואף נובעת מהם . ז'אן לואי בודרי , לדוגמה , התחקה אחר " האפקטים האידיאולוגיים של המנגנון הקולנועי הבסיסי " . טענתו היא שהמצאת הקולנוע נבעה מן הצורך של אופן היצור הקפיטליסטי להחזיר לאדם את אשליית השליטה בגורלו , אשליה הנדרשת כל כך לשם תפקודו היעיל ומרצון , בעולם שבו הכוחות הפועלים עליו נעלמים לחלוטין מעיניו . הוא מוצא במכשור המאפשר הפקתו של סרט , בעיקר במבנה עדשתה של מצלמת הקולנוע , בסרט הצילום ובשיטת העריכה ההמשכית , אפקטים אידיאולוגיים המכוננים את הסובייקט האידיאולוגי , שאופן היצור הקפיטליסטי זקוק לו . אומר בודרי , כי ביסוס עדשת הקולנוע על שיטת הפרספקטיבה , שהתפתחה עם צמיחתו של אופן היצור הקפיטליסטי , נושא עמו את האפקט האידיאולוגי הטמון בשיטה זו . שיטת הפרספקטיבה , וביחוד הפרספקטיבה המלאכותית , זו שפיתח אלברטי , מייצרת אש...  To the book