|
|
מתוך התיאור הקצר והסכמטי של יסודות המחשבה המרקסיסטית ביחס להתפתחות החברה האנושית , אפשר לגזור את התפיסה המרקסיסטית של התרבות , ובכללה האמנות והקולנוע . הדיון המרקסיסטי בתרבות נובע משני מוקדים עיקריים : א . המטריאליזם הדיאלקטי - הצירוף מטריאליזם ודיאלקטיקה מבטא מידרג ( היררכיה ) מסוים המושתת על טענה אונטולוגיה , ולפיה הדיאלקטיקה אינה יציר רוח האדם אלא היא הדרך שבה מתפתח הטבע בכללותו , ובראש ובראשונה הטבע האנושי . לפיכך , מאפיינת הדיאלקטיקה את הדרך שבה בני אדם מייצרים את עצמם ואת אמצעי הקיום שלהם . מתוך כך עולה תפיסה של האדם כיצור יצרני ויוצר , הנתון תמיד ביחס של שינוי ועיבוד דיאלקטי של העולם הסובב אותו , וזאת דרך עבודתו , שיעדיה המוגדרים הם עיצוב הקיים בעולם לצרכיו . מכאן , שהעשייה התרבותית , האמנותית והקולנועית עשויה אף היא להיתפס כעשייה יצרנית , שכן גם עשייה זו עוסקת בעיצוב על פי יעדים מוגדרים , לצרכים מסוימים . מכאן גם עולים הרעיונות שלפיהם התוכן או החומר הם המצמיחים את הצורה , וכי במעשה האמנותי יש לחתור לשילוב תיאוריה ומעשה , כביטוי להתגברות על חלוקת העבודה הנצלנית ועל התודעה הכוזבת...
To the book |
|
|