כשבוחנים את התהליכים בכל הקיבוצים אפשר לזהות דינמיקה דומה המאפיינת את התפתחות מערכת היחסים בין הקיבוץ לשכונה למרות השוני ביניהם . דינמיקה זאת תואמת במידה רבה את התיאור שמביא שמאי ( 2000 ) על השלבים הפסיכולוגיים שעובר הפרט המהגר , אף כי כאן הם באים לידי ביטוי גם ברמה הקבוצתית של החברה הקולטת והקבוצה הנקלטת . התקופה הראשונה היא תקופה של "ירח דבש . " יש תחושה של חגיגיות והתרגשות מעצם בואם של אנשים , ויש רצון טוב שכולם שותפים לו . תקופה ראשונית זו של התרוממות רוח היא ככל הנראה קצרה . אחרי האופוריה הראשונית באה תקופה רצופת משברים , שבה צצים קונפליקטים וניגודי אינטרסים ונחשף השוני בין התרבות הארגונית והחברתית של הקיבוץ הקולט לבין ציפיות המשתכנים והמושגים שהם מביאים אתם . מחלוקות נוצרות ברובן סביב רמתם , זמינותם ומחיריהם של שירותים שונים , גובה המסים המוטלים על התושבים , בעיות בנייה ופיתוח ונושאים הקשורים לאיכות הסביבה ולאיכות החיים . מטבע הדברים נלווים למחלוקות גם רגשות : מתח סביב העימותים , אכזבה הדדית שבה חברי הקיבוץ חשים ש"השקענו כל כך הרבה" ובכל זאת באים אליהם בטענות , ותושבי השכונה , שש...
To the book