המפגש בין הקיבוץ לשכונה "הוליד " בכל קיבוץ דגם שונה של יחסי גומלין . יש להבדיל כמובן בין הקיבוצים שכבר היו מאוכלסים בעת המחקר , לבין אלה שעדיין לא אוכלסו . באחרונים ניתן היה להצביע רק על העמדות והציפיות של שתי הקבוצות ועל מאפייני המגעים הראשונים כפי שחוו אותם החברים והמשתכנים העתידיים . כבר מתחילה היו הבדלים בין קיבוצי המחקר באשר לאופי הקהילה המצופה לאחר הקמת השכונה . בארבעה קיבוצים ( יסמין , נופר , מרווה ואיריס ) הציפייה הייתה שהקיבוץ והשכונה ישתלבו לקהילה אחת משותפת , גם אם בגוונים שונים . בחמנית קיוו שהשכונה "לא תפריע לנו בחיינו " והייתה רמה גבוהה של דרערכיות באשר לחיבור האפשרי בין האוכלוסיות לקהילה משותפת , ובברושים קיוו "שלא יאונה לקיבוץ רע מתושבי השכונה , " גישה שמתחילה יצרה הפרדה ברורה בין הקיבוץ לשכונה . בפועל נמצא כי ביסמין החלה להיבנות קהילה משותפת שמקיימת חיי קהילה ערים , אם כי אפשר לזהות בה מגוון אינטרסים של קבוצות שונות ( הורים לילדים , צעירים , ציבור מול ממסד . ( אינטרסים אלה אינם בהכרח מזוהים כאלה של הקיבוץ מול אלה של השכונה . הרושם הוא שגם באיריס עשוי להיווצר דגם הדומה ...
To the book