סיכויים וסיכונים: הציפיות והחששות שקדמו להקמת השכונה

רעיון השכונות הקהילתיות לא נקלט בקלות במגזר הקיבוצי . היה ברור שמדובר בשינוי מהותי של הקיבוץ כמסגרת חיים ייחודית המבוססת על ערכים משותפים , ותחומה במרחב גאוגרפי מובחן ובמסגרת משפטית מחייבת . יחד עם זאת , היו יישובים קיבוציים שעבורם הייתה השכונה הקהילתית בגדר סיכוי יחיד כמעט לשרוד ולהתפתח כקהילות בנות קיימא . הדילמה בין הרצון לקיים את היישוב לבין החשש מהיעלמותו של הקיבוץ כדרך חיים באה לידי ביטוי במידה זו או אחרת בכל קיבוצי המחקר . המניעים להקמת השכונה : צמיחה דמוגרפית והתחדשות ארבל ( טפר ) וצ'מנסקי ( 200 ו ) מצאו במחקרם כי לקיבוצים שעסקו באותה עת בהקמת שכונה קהילתית היו מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים פחות טובים מאשר לקיבוצים שלא עסקו בכך , והם נטו יותר לעסוק בתהליכי שינוי הקיבוץ בכלל . לדעתם , הבעיות הדמוגרפיות , הכלכליות והחברתיות הן שחייבו ככל הנראה את הקיבוצים האלה לנקוט בתהליכי שינוי , שהקמת השכונה היא אחד מהם . במסגרת זאת נמצא כי למאפיינים הדמוגרפיים היה משקל מרכזי בהסברת השונות בין שתי קבוצות הקיבוצים , והחוקרים שיערו כי בקיבוץ הסובל ממשבר דמוגרפי אי הוודאות ותחושת האיום המובנים בהקמ...  To the book