המפגש בין חברי הקיבוץ ותושבי השכונה

בימים הראשונים לאכלוס השכונה התנהל באיריס תהליך של בניית הסכמות שהנחו אותו מגשרים מוסמכים . ברקע הייתה ציפייה כי תיווצר במקום קהילה משותפת שתשמר את מסורת הקיבוץ . חברי הצוות שהובילו את המהלך למדו מניסיונם של אחרים והחליטו להעלות מראש את הנושאים ה " מועדים " לעימות , ולעסוק בהם באווירה של דו שיח ובכלים מעולם הגישור , באופן שיאפשר בניית הסכמות בטרם ייווצרו עימותים או תהיה התבצרות בעמדות . באווירה החגיגית ששררה בימי האכלוס הראשונים לא היה נוח לדבר על אי הסכמות . הן החברים הן התושבים החדשים ראו לנגד עיניהם תמונה של חיים משותפים , כמעט אידיליים . המשתתפים רצו להאמין כי "אצלנו זה לא יקרה . " בסופו של דבר הועלו הנושאים ה " טעונים " ( בריכה , טלפונים ממרכזיה משותפת או קווים נפרדים , מחירי מים , חינוך וכדומה ) על ידי איש חיצוני , שהוזמן במיוחד לספר על ניסיונו במקומות אחרים . רק אז יכלו המשתתפים להרשות לעצמם "לקלקל את הפנטסיה " ולהיכנס לדיון וגם לעימות . התהליך כלל שני מפגשים נפרדים , האחד לחברי הקיבוץ והאחר למשתכנים , עוד בטרם נכנסו לבתיהם , ועוד ארבעה מפגשים משותפים , שהראשון בהם נערך ערב האכל...  To the book