סיכום: השכונה הקהילתית במרווה - "שותפות מסוג אחר"

אופייה של קבוצת המשתכנים הראשונה בשכונה במרווה , הכוללת בעיקר משפחות של בנים , הושפע במידה רבה מהוזלת מחיר הבתים באמצעות הבנייה התקציבית . יחד עם זאת אין להפחית מחשיבות הכוונות של מובילי המהלך , שרצו לאפשר לבנים לבנות את בית הקבע שלהם בקיבוץ שבו גדלו . את הקמת השכונה במרווה הובילו בעיקר שני חברי קיבוץ שלא היו חלק מן הממסד הפורמלי . הקיבוץ היה שחוק ומותש משנים אחדות של התכתשויות סביב נושא השינוי , ושני המובילים התקשו מאוד להרחיב את צוות ההקמה . אמנם רעיון השכונה עבר כמעט ללא התנגדויות , אך רוב החברים לא היו מודעים למשמעות השינוי העומד להתחולל עד שהחלו העבודות בשטח . בינתיים כבר היה עימות סביב הכביש המשרת את הקיבוץ ואת השכונה , אם כי הוא נפתר בהסכמה . אף על פי שקבוצת המשתכנים הראשונה במרווה היא קבוצת בנים , דווקא אצלם ניתן לזהות רגשות מעורבים . הם חוששים מ " עטיפת יתר " של הקיבוץ ומדגישים את נפרדותם ממנו ; הם רוצים חיי קהילה , אך חוששים מן ה " קלחת הקיבוצית ;" הם רוצים לחולל שינוי , אך מדגישים את הצורך בפרטיות ואת אי מחויבותם ל"יחד " הקיבוצי או הקבוצתי . הם אינם רוצים להיות ה " מצילים" ש...  To the book