הקיבוץ בעיני המשתכנים

הבנים שבחרו לחזור לקיבוץ ולגור בשכונה ביטאו את היחס המעורב שיש להם אל מחוז ילדותם כבית ובמסגרת קיבוצית . הם הביעו חשש מההתייחסות העוטפת של חברי הקיבוץ והדגישו כי באו לגור בשכונה ולא להיות חברי הקיבוץ . "אוהב את המקום , אך לא מתאימים לי חיי קיבוץ , " אמר י . ' "רוצים את חיי התרבות והקהילה , אך לא רוצים להיות חברי קיבוץ , " אמרה ג . ' "חיי הקהילה אינם בהכרח תרבות משותפת , " אמר ע . ' הבנים הדגישו שהם מקווים לבנות קהילה שיש לה זכות קיום לא רק ביחס לקיבוץ מרווה . הם לא באו , מבחינתם , על תקן של "מצילי הקיבוץ . " ע , ' בן הקיבוץ העומד להיכנס לגור בשכונה , היה זהיר מאוד בהתבטאויותיו : היום אשתי ואני גרים בבית משותף , מסביב לחצר שיש בה חמש כניסות וכמה משפחות . כמעט שאין מפגשים . זה נשאר משהו רחוק ומנוכר . עם זאת לא נעלם ממנו הפרדוקס שנלווה לציפיותיהם וחששותיהם . מצד אחד הם מצפים שייקרו דברים של יחד , במישור התרבותי והחברתי , הן בתוך השכונה הן יחד עם חברי הקיבוץ . אך מצד אחר הם גם חוששים להישאב ל"קלחת" הקיבוצית , או לסבול מתופעות הלוואי של קהילה קטנה ומצומצמת שהאפשרויות החברתיות בה מוגבלות .  To the book