המפגש עם הקיבוץ בעיני המשתכנים

כאמור , שמונה מבין 26 המשפחות הראשונות בשכונה היו של בני הקיבוץ , ומבחינתם לא היה במעבר לשכונה שינוי משמעותי באורח חייהם . השיחה עם נ ' , בת הקיבוץ , נערכה חודשים אחדים לאחר הכניסה לשכונה . נ ' חזרה למקום לאחר כמה שנות מגורים בעיר ולאחר נישואיה , וגרה עם בעלה שנים אחדות כתושבים בקיבוץ . המעבר לשכונה היה מבחינתה כמעט טבעי . מה בכל זאת השתנה ? הבית נוח יותר , כמובן . יש יותר תחושה של קביעות , לעומת התושבות שהיה בה משהו ארעי . לדברי נ' הם מגיעים לקיבוץ לעתים רחוקות יותר , בגלל המרחק הפיזי . היא מרגישה שייכת לשכונה יותר מאשר לקיבוץ , אך הכל עדיין חדש מאוד . לדבריה , לא היו לה ציפיות מיוחדות , לכן גם אין אכזבות . היא חשה שיש בקיבוץ אהדה לשכונה , גם אם לפעמים היא שומעת דיבורים שיש בהם אי פרגון כמו "אלה יש להם כסף . " נ ' חברה בוועדת הקבלה של השכונה . הילדים שלה , בגיל הרך , לא היו באותה עת במערכת החינוך המקומית . הם התחנכו בקיבוץ אחר מכיוון שהמערכת בחמנית לא התאימה לה כאם . היא קיוותה שתפיסת מתן השירות של הקיבוץ תשתנה ואז אולי תשנה את החלטתה . נ ' התקשתה לתאר לעצמה איזו דמות ילבש החיבור בין ...  To the book