בשלב ההתחלתי של המחקר , היו רק קיבוצים מעטים שבהם השכונה הייתה כבר בנויה ומאוכלסת , ונראה היה כי אין די בהם כדי לתת מענה לשאלות המחקר . בשלב זה ליווה את המחקר צוות מטעם יד טבנקין , אשר התייחס לגורמים העשויים , על פי השערתו , להיות משמעותיים לתוצאות ההרחבה בקיבוצים ולשאלות המרכזיות של המחקר , ואשר על כן ראוי להתחשב בהם בבחירת הקיבוצים שייכללו בו . הצוות סבר שיש לבחור קיבוצים שבהם מספר החברים אינו קטן מדי , כלומר , יש בהם גרעין משמעותי של יישוב קולט . כמו כן העדיף הצוות לבחור קיבוצים רב דוריים , שיש להם כבר היסטוריה ומסורת . בקיבוצים כאלה המפגש בין חברי הקיבוץ לבין תושבי השכונה מורכב יותר , אך יכולת ההכללה הנשענת על ההתבוננות בהם , עשויה להיות טובה יותר . שיקול נוסף בבחירת הקיבוצים היה מטרתו המרכזית המשוערת של הקיבוץ בהקמת השכונה והצורך העיקרי שעליו היא באה לענות . מתוך המחקרים שליוו את ההרחבות ביישובים הכפריים זוהו המטרות האפשריות האלה : הגדלת האוכלוסייה בקיבוצים קטנים , שינוי המבנה הדמוגרפי בקיבוצים מזדקנים , החזרת בנים לקיבוץ , או סיוע לבנים לבנות בו את ביתם , יצירת רווחי הון מקרקעין ...
To the book