פרק ג: פעיל ציבור

תקופת הביניים שבין כיבוש הארץ על ידי הצבא הבריטי לבין כינון הממשל האזרחי , הוא שלטון המנדט הבריטי , אינה זכורה לטוב בתולדות הישוב 1 היהודי או התנועה הציונית . באמתלה של קיום החוק הבין לאומי הקובע שכל חוקי השלטון הריבוני הקודם נשארים בתוקפם כל עוד לא הוקם שלטון ריבוני מחוקק חדש , פעל הממשל הצבאי הבריטי בארץ כאילו הצהרת בלפור לא באה לעולם . היתה זו תואנה שקופה . האמת , כפי שידעו רבים , היתה שאלנבי וחברי מפקדתו לא אהדו את הקו המדיני הפרו ציוני שקבע בלפור , שר החוץ , ולויד ג'ורג' ראש הממשלה תמך בו , ומאחר שהיו 2 נתונים ישירות לפיקודו של משרד המלחמה , ביקשו להתעלם ממנו . לפי לשון החוק הבין לאומי , אכן יכלו לסרב לכל בקשה של "אזרחי ארץ אויב כבושה" המעוגנת בהצהרת בלפור , כי לזו כידוע אין זכר אצל המחוקק הטורקי ... בתואנה זו היה אפשר גם להשאיר על מכונם את כל החוקים הטורקיים אוסרי העליה ומגבילי ההתיישבות ; עתה גם לא היה אפשר לעקוף אותם בשיטת הבקשיש הטורקית המקובלת . גם חוקים מגבילים בנושאי העיתונות וחופש האספות קוימו כלשונם , כשאך נתעורר חשש כי כותבי המאמרים או הקוראים לאסיפות מבקשים לפעול ברוח ה...  To the book