מיתוס חומה ומגדל

מיתוס חומה ומגדל , שגם הוא צמח והיה לסמל מפתח ציוני ישראלי , נבדל ממיתוס מצדה בעיקר בשל זיהויו עם הקיבוץ אף על פי שלא רק יישובים קיבוציים הוקמו במסגרתו . בין העניינים השנויים במחלוקת לגבי התקופה - יש גם מחלוקת על משכה . יש המגדירים אותה בין 1936 ל , 1939 ויש שמאריכים אותה מ 1936 ועד מלחמת העצמאות . על פי המצמצמים - הוקמו במסגרת חומה ומגדל כ 60 יישובים , מרביתם קיבוצים , ועל פי המאריכים - כ . 100 אי הבהירות לגבי משך הזמן ומספר היישובים שהוקמו במסגרתה , קיומם של גירסאות ונוסחים מנוגדים וגם אופיה המיוחד של התיישבות חומה ומגדל , מעודדים את התפתחותו של נראטיב רב קולי ורב משתתפים , המבטא קצוות מנוגדים בקשת הפוליטית הישראלית . כמושא לשיח רב משתתפים מקור כוחו של המיתוס הוא עיגונו באתוס הישראלי , הגורם לכל זרם מזרמי הציונות לחפש את המיתוס ולנכס אותו אל מחנהו . ( Katriel & Shenhar , 1990 ) גם בכך שונה מיתוס חומה ומגדל ממיתוס מצדה . בעוד בספרי היובל מיתוס מצדה כמעט שאינו נזכר אלא כמאגר של אלוזיות , מיתוס חומה ומגדל בולט , בין אם בספרי הקיבוצים שנוסדו רשמית בתקופת כינונה ובין אם בספרי קיבוצים...  To the book