ספרי היובל מספקים בעצם הפקתם וכתיבתם שלושה צרכים המאפיינים את הקהילה היהודית הנקראת 'קיבוץ : ' * הצורך להחליף את תכניו המסורתיים של הזיכרון ההיסטוריוגרפי היהודי , ב'מיתוס' מודרני ; * הצורך בטקסט ריטואלי לחיזוק ועיצוב הזהות הקולקטיבית הקיבוצית ; * הצורך ליצור קודקס של טקסטים 'סמכותיים' המבטאים את ערכי הקהילה ומנחילים את מורשתה לדורות הבאים , כהמשך - ולעתים כתחליף - לכתבי הקודש . הדור השני והשלישי של בני הקיבוץ שנשארו בו , רואים ביישוב את ביתם אף על פי שזיקתם לאידיאולוגיה הקיבוצית שונה מזו של דור הוריהם . עם זאת נדמה - לפחות על פי ספרי היובל - שגם אם אינם משוכנעים באמיתות היסוד של הוריהם , הם מאוחדים ברגשי הערצה והתפעלות כלפיהם , במייסדי הקיבוץ . דווקא בתחומים שבהם חל השינוי הגדול ביותר באידיאולוגיה הקיבוצית , שם תמצא את ההערצה הרבה ביותר : הנכונות להקרבה , הוויתור על המימוש האישי , ההסתפקות במועט והיכולת לשאת בסבל פיזי בשליחות הקולקטיב . הסיפורים על המייסדים ועל ימי הראשית מסופרים אפוא מפיהם , כמו מפי הוריהם , כסיפורים 'גדולים מהחיים , ' במיתוסים ואגדות ראשית . גם בדור השני והשלישי של כ...
To the book