תשתיות מיתיות

גירץ , שהגדיר אידיאולוגיה בתור : "מערכת סדורה של סמלים" המאורגנת כמפה , טען ש'העצמים' במפה מופשטת זו - הנם מיתוסים וסמלים תרבותיים , שבאמצעותם מועברים ומומחשים עקרונות מופשטים , המסבירים אך גם מבטאים את המציאות , עבור החברה ( גירץ , . ( 187-185 1990 מהו מיתוס ? בחברה המודרנית המיתוס מוגדר כץ [ .,. סיפור אידיאלי שאינו מציג שאלות , ובאמצעותו חברה מספרת על עצמה - מאין היא באה ולאן היא הולכת" ( אוחנה וויסטריך , . ( 12 ? 1996 אותו סיפור אידיאלי מתאר על פי רוב אירוע מרכזי בתולדות הקבוצה , שנבחר על ידה , מבודד משאר האירועים ומובלט ברצף ההיסטורי של הסיפור המקומי . בדרך זו המיתוס ' בונה' את 'גוף הידע' שהחברה המסוימת מעוניינת לזכור , מסמן את הערכים ומסמל באמצעות הסיפור , את מטרותיה בתקופה מוגדרת . ( Frye , 1985 ) במהותם , מיתוסים שומרים על חשיבותם בחברה , כל עוד היא מזהה בהם את ערכיה . לכן , ככל יצירת פולקלור , כאשר ערכים אלה משתנים , והמיתוס אינו מותאם למערכת החדשה , הוא מאבד את כוחו , ומיתוס חדש יבוא וימלא את מקומו . זהו תהליך מתמיד של מיתיזציה - דה מיתיזציה - ורה מיתיזציה ( שבייד , , ( 1996...  To the book