|
|
שיר זה מחבר אותנו לעניין הבא - יחסי יהודים וערבים ותיאורם בספרי היובל . עיון מעמיק בספרים חושף שלושה שלבי התייחסות אל שאלת היחסים בין שתי האוכלוסיות השכנות . השלב הראשון חופף לתקופה ההיסטורית של "היישוב , " למעשה עד מאורעות . 1939-1936 כאן מתוארים היחסים בדרך כלל כיחסי שכנות טובים . שני הצדדים שוחרי שלום , ואם יש התנכלויות של ערבים - אין הן אלא של "כנופיות" שלא מבני הכפר השכן , שמטרתן שוד . בשלב זה ראו עצמם מייסדי הקיבוצים בעלי ברית לפועל הערבי וניסו מאוד להתקרב ולטפח יחסים טובים , ומשלא נענו חשו לעתים אכזבה רבה . ברוב ספרי היובל שולבו צילומים המתעדים מפגשים עם ערבים , לרוב בתחום הקיבוץ ולעתים בהזדמנויות חגיגיות : " והיו באים השכנים , בני שבט תורכמאן וערביי הכפרים השכנים , וליד במה מאולתרת נתנו חלקם בריקודי דבקה ובשירי מזרח חד גוניים . מראשוני החגים נרקמו חלומות השכנות הטובה לדורות" ( עין שמר , : 1967 [ ללא מספר עמוד . ([ לצד הטעם האידיאולוגי של מאמצי התקרבות אלה , הייתה הבנה כי קשרי שכנות טובים עשויים להמעיט היתקלויות ומעשי איבה , וננקטו שיטות " דיפלומטיות" מיוחדות כדי ליצור קשרים אלה...
To the book |
|
|