המקום - רקע גיאוגרפי־היסטורי וארכיאולוגי

המקום לפני ההתיישבות היה תמיד 'ריק , ' 'שומם' או נטוש , וההתיישבות בו הייתה אמצעי ל'כיבוש או ל'הפרחת' השממה אף על פי שהיחסים עם השכנים הערבים או הבדואים , שחיו בסביבה , נכללים בסיפור המקומי . השכנים הערבים הם חלק מהנוף הזה , וגם ממרום חג היובל , עדיין נוכחותם ( הנפקדת על פי רוב ) ניכרת בסיפור . נוכחות נפקדות זו ניכרת בשמות מקומות בתוך הקיבוץ - כמו שם הוואדי שזורם ליד הקיבוץ , או חורבה שנשארה בגבולותיו , או בוסתן שעציו נותנים פרי , או שמות חלקות בשדה . בסיפור המקום מודגש הקשר אל התקופות בהיסטוריה הרחוקה של עצמאות עם ישראל בארצו . רעיון התחדשותה של ישות יהודית בת חורין בארץ ישראל , מנוסח כקריאה 'חדש ימינו כקדם' ובא לביטוי בשילוב ציטוטים , המחברים בין העבר המקראי , או הבתר מקראי , לבין חידוש ההתיישבות במאה העשרים . דוגמה אופיינית ומרתקת לעניין זה הוא ספר היובל של קיבוץ מרחביה , ( 1961 ) שפרקי הפתיחה שלו , על פני 145 עמודים , מוקדשים לתולדות המקום לפני התיישבות ; תולדות הקבוצה והתנועה שממנה צמחה ; ולבסוף , חוויות אישיות של חברים ממפגשם הראשון עם המקום . ואלה הכותרות שנבחרו לתיאור פרק הראשי...  To the book