הנצחה: תחליפי קדושה ונצח

בכל התקופות זכו שליטים או אנשי דת להנצחה מכוונת וממוסדת ופשוטי עם לא היו מטרה לזיכרון . עם עלייתה של הבורגנות ועם חילונה של התרבות בעת החדשה מאז הרנסנס , מוסט המאמץ המשותף של ההיזכרות מלוח הזמן המלכותי או הדתי , אל לוח הזמן הבורגני והאזרחי . לצד ההנצחה הלאומית הממוסדת , שסממניה דתיים ומסורתיים , מתפתחת הנצחה חילונית עירונית - ציבורית ופרטית . ( Weissberg , 19991 9-12 ) מאמצי ההנצחה הציבורית ממלכתית באים לידי ביטוי בהנפקת מטבעות ובולים , הנהגת טקסים , הנפת דגלים , הצבת אנדרטאות , קביעת שלטי רחובות ; Azaryahu , 1993 ) עזריהו , , ( 1993 או הכרזת מבנים ואתרים בעלי ערך היסטורי לאומי , כנכסי לאום . לצד אלה מתפתחים 'מחוזות זיכרון' ממלכתיים נוספים : קמים מוסדות להשכלה שעיקרם לימוד מורשת מסוימת , מוקמים מוזיאונים המנחילים ידע היסטורי ( Katriel , 1997 , 1999 ) ומתפתחים 'פולחנים' לאומיים , במיוחד אלה המנציחים את חללי המלחמות , לאומיות או בינלאומיות ( באשר למקרה הישראלי ראו סיוון , ; 199 1 אלמוג , ! 1995 , 1991 עזריהו , . ( 1995 תהליכי איסוף ועיבוד מידע הזיכרון הזה ואגירתו מושפעים וניזונים מן הה...  To the book