ההיגיון האנתולוגי היהודי

היישוב החדש בארץ , ובייחוד היישוב הכפרי החילוני , אימץ את מסורת ההישענות על טקסט כתוב כמקור סמכות המוכרת לו מן הריטואל היהודי המסורתי שזנחו חלוציו . ספרי היובל הקיבוציים מהווים אמצעי אחד מרבים ליצירת מוקד סמכותי לשאלות של זהות ושל השתייכות . המסורת הנשמרת בספרי היובל - למרות היותה חדשה ומומצאת - משמשת מקור סמכות כזה . כל הקיבוצים בראשית דרכם היו חדורים תחושת שליחות לאומית , וראו עצמם כחיל החלוץ של העם היהודי , ומכאן חשיבות סיפור תולדות הקיבוץ בטרם יישכח , לא רק כלפי פנים , אלא גם מחוץ לגבולותיו . ' אנתולוגיה' היא מכלול של טקסטים המאורגנים על פי קריטריונים כמו , סוג או עניין והם משקפים ומשמשים שופר לקאנון תרבותי או אידיאולוגי . יותר מכך - האנתולוגיה היא כלי ליצירת קאנון . היא ממיינת טקסטים ובוחרת בין אלה שייכללו בו ובין אלה שיושמטו ממנו . ספרי היובל של הקיבוצים הם אנתולוגיות של טקסטים מגוונים המוקדשים לנושא תולדות הקיבוץ . יש בהם מעין שילוב בין 'הלכה' - מורשת של היסטוריה מוסמכת , מחוקקת ; לבין האגדה - ההיסטוריה שבעל פה המלווה , מחזקת ומקשטת את ההיסטוריה הרשמית . ( Vansina , 1965 ; Ohnuk...  To the book