|
|
השימוש בצורות האימפרסונליות לסימון פעולות שמבצע הדובר , אותן צורות שראינו בפרק הקודם , משמעותן הימנעות מן השימוש בגוף הראשון . על אף ריבוי הצורות הללו בטקסטים שבקורפוס לא נעדר גם השימוש בצורות הגוף הראשון , שהוא , כאמור , הדרך החשובה ביותר הסלולה בפני החוקר להיות נוכח בטקסט שלו . 1 כגון " דנתי בכך במאמרי , " ... ניסוח שכמוהו לא נמצא כלל בקורפוס שלי , אולם נמצא לפעמים במאמרים במדעי הרוח , ואף אני נוקטת אותו לעתים בחיבור הנוכחי . דיון בדיבור בגוף שלישי ראו לעיל בסעיף . 6 . 7 צורות הגוף הראשון בעברית יופיעו בהקשרים דקדוקיים רבים : ככינוי גוף פרוד , כמורפמה שהיא חלק מן הפועל , כחלק מצורה שהיא תואר פועל וככינוי גוף חבור לשם , למילת יחס או לפועל בתפקיד מושאי . בסעיף זה ' צורות הגוף הראשון' כוללות את כל האפשרויות הצורניות הללו . כדי לבחון את השימוש בגוף הראשון ואת מעמדו בטקסט המדעי ראוי לבדוק תחילה אם אמנם הופעתו של כינוי הגוף הראשון כרוכה באופן אוטומטי בנוכחות של החוקר בטקסט . ראשית חשוב להבחין בין גוף ראשון יחיד לגוף ראשון רבים . בעוד צורת היחיד מסמנת באופן חד משמעי את החוקר , צורת הרבים הי...
To the book |
|
|