|
|
דיון במעמדם של משפטי שאלה כרכיב דיאלוגי מצריך תחילה את הבהרת ההבדל בין משפטי שאלה ישירה למשפטי שאלה עקיפה , מתוך ההנחה שמשפטי שאלה ישירה אופייניים לשיחה בעל פה , והפונקציה הראשונית והעיקרית שלהם היא לפנות אל נמען כדי לבקש ממנו מידע ( האלידיי . ( 1994 היילנד 2002 ) ב ) מצא כי השימוש במשפטי שאלה ישירה שכיח בשיחה בעל פה בערך פי 50 מבשיח האקדמי הכתוב . לדעתו , השימוש בשאלות הוא האסטרטגיה בה"א הידיעה להשגת תחושות חיוביות , מעורבות ואינטימיות בדיאלוג ( שם , עמ' . ( 530 לעומתם משפטי שאלה עקיפה נחשבים לאחד המאפיינים של השיח הכתוב 'צ ) ייף , . ( 1985 לפיכך אין אנו מצפים לנוכחות ניכרת של משפטי שאלה ישירה בקורפוס שלנו בהשוואה למשפטי שאלה עקיפה . ואכן , משפטי שאלה עקיפה שכיחים למדיי בקורפוס , ובמיוחד המבנה שבו השאלה העקיפה מוצבת כפסוקית לוואי תוכן לשם העצם 'שאלה , ' למשל : ( 104 ) נשאלת השאלה אם הקשר הליניארי [ ... ] נובע לא מריבוי הזהויות אלא מהבדלים בין צירופים שונים של זהויות אלו . ( 212 ) השימוש בשם העצם ' שאלה' הוא מעין פיצוי על הניסוח העקיף , כלומר על היעדרו של מבנה ממשי של שאלה , והוא מבליט...
To the book |
|
|