|
|
נראה כי לא קיימת היום במחקר גישה המציבה בסיס מלא ומספק להגדרתו של טקסט שכנועי . צמד החוקרים אנסקומבר ודוקרו ( 1983 ) פיתחו תפיסה של ' ארגומנטציה רדיקלית , ' במסגרתה הם הניחו שהמבנה הפנימי של הלשון מכיל כללים ועקרונות הקשורים בפולמוס ובשכנוע , ולפיכך ללשון פונקציה ארגומנטטיבית בכל הקשריה ושימושיה . תפיסה כזו מחייבת אותנו להתייחס לאופי השכנועי של טקסטים במונחים יחסיים , כלומר לאפיין טקסטים מסוימים כבעלי פונקציה ארגומנטטיבית מובהקת ' יותר' מזו של אחרים ( עמוסי . ( 2001 תפיסה דומה ביחס לאופיה הארגומנטטיבי של הלשון בכללותה עולה גם מתוך ' תאוריית המבנה הרטורי' ( Rhetoric Structure Theory ) שפיתחו במהלך שנות ה 80 של המאה העשרים צמד החוקרים מאן ותומפסון . לפי תפיסה זו , טקסט ניכר כבעל אחידות ולכידות מפני שכל חלקיו נתפסים כתורמים למטרתו של הכותב , והיא השגת תוצאה כלשהי ( ראו גם אזר תשנ . ( ז" מכאן עולה כי הקוהרנטיות של הטקסט , ובמידה רבה ' איכותו' ו'ערכו , ' נמדדים על פי יכולתו להשיג את תכליתו . מנקודת מבט לשונית רטורית , מוביל הרעיון הזה אל ההתבוננות באופן שבו מבנהו של הטקסט והפריטים הלשוניים...
To the book |
|
|