|
|
התפתחותו הטבעית והעתידית של הקיבוץ בדור האחרון נתעוותה בראש ובראשונה בעקבות מאזן ההגירה השלילי בקיבוצים , שהתמיד לאורך שנות דור שלם . ההתפתחות הדמוגרפית השלילית של רוב הקיבוצים הייתה גורם מכריע לאי היכולת להגיע להצבר ההון האנושי שהיה צפון בתוכו כפוטנציאל דינמי מתרחב בהיבט עתידי ; לא רק כמותית , אלא לא פחות מכך איכותית . למעשה נפגעה יכולת הקיבוצים לנווט אורגנית את ההתפתחות המתחדשת והמצטברת בגלל חוסר התפתחות בממד הכמותי והאיכותי , שלא אפשרה לסייע מבחינה מהותית ומבנית לתואמות ( אדפטציה ) סביבתית וגלובלית . תהליכי השינויים בסביבה לא מצאו ברוב הקיבוצים מערכות ניהוליות הערות לאופי השינויים המכריעים בעולם העבודה : ההצפה בעבודה שכירה בלתי מיומנת , מצד אחד , וסטגנציה תעסוקתית מופנמת , הנגועה באי-התחדשות עסקית ובחוסר דינמיקה מערכתית קהילתית , מצד שני . שינויים אלה , שאליהם התלווה גם משבר פיננסי קשה , הביאו לשיבוש מבני של הקיבוצים ומנעו יצירת דינמיקה ייחודית להתחדשות ולמודרניזציה טכנולוגית ועסקית . מאמצע שנות השמונים התערערה היציבות הכספית של רוב הקיבוצים , שלא יכלו להתמודד עם צעדי הבלימה הדרסטיי...
To the book |
|
|