ב המשבר האורגני של הקיבוץ והשינויים בכלכלת ישראל בפרספקטיבה התיישבותית ודמוגרפית

השינויים המבניים בכלכלת ישראל ברבע האחרון של המאה העשרים הסתייעו מאוד בשינויים טכנולוגיים גלובליים , שהעבירו את מוקדי הפיתוח התעשייתי מיכולות טכניות מכניות ליכולות קיברנטיות ו"הייטק . " הדברים מתבטאים ברמת מחשוב גבוהה בתכנון הייצור ובעיצוב המוצרים , בהפעלה תעשייתית עתירת ידע ובתחכום פונקציונלי ושיווקי המשולב במחקר ופיתוח . בתעשיות עתירות ידע הבכורה עוברת להצבר הון אנושי על פני גיוס הון פיננסי והצבת , מבלי להפחית מעצם חשיבותו בתהליך הכלכלי . ואולם , המשבר הכלכלי והדמוגרפי בקיבוץ בלם את התאמתו להתפתחות זו בעולם ובמדינת ישראל . הקיבוץ התאפיין במבנה חקלאי וחרושתי , שלא היה יכול לספק את מקורות הפרנסה והצבירה בכמות ובאיכות ההכרחיות להשתלבות מהירה במציאות התעשייתית החדשה . מערכת התעסוקה הפנימית פיגרה בצבירת הון אנושי , והמשבר הפיננסי בקיבוצים החמיר את ההידרדרות המבנית במערכת התעסוקה הפנימית ואת היכולת למימון השקעות , ויצר מעגל קסמים שפגע קשות בעצירת ההידרדרות הדמוגרפית , כמו גם ביכולת לשקם את המצב הכספי המעורער . סגירות חברתית בפני העולים העלייה שזרמה ארצה ניחנה במרכיב גדול יחסית של הון אנושי...  To the book