הקדמה מאת אסף שגיב

ל י דידם בראש של מיליוני ובראשונה קוראים מחברה בכל של רחבי אחת העולם מיצירות ס"ק , לואיס הפנטזיה הוא הפופולריות ביותר במאה העשרים - הכרוניקות של נרניה , סדרה בת שבעה ספרים , המגוללת את קורותיה של חבורת ילדים אנגלים בארץ דמיונית ומכושפת . הצלחתם המסחררת של הספרים הללו קיבעה את מעמדו של לואיס בפנתיאון שבו חברים גם לואיס קרול , ג ר"ר ' טולקין וג"ק רולינג . אבל לואיס לא היה רק סופר מחונן , הטווה עלילות המציתות את הדמיון ; הוא היה גם אחת הדמויות הבולטות בספרות הדתית של הזמן האחרון . ציבור גדול של קוראים , המתלבטים בשאלות של אמונה , מצא בו מופת של כתיבה בהירה , משכנעת וחדירת להט , המסמנת נתיב של ביטחון רוחני בעולם חדור ספקות . לא בכדי כונה לואיס "האפוסטול אל הסקפטיים . " ביטול האדם הוא חיבורו ההגותי החשוב ביותר של לואיס . בניגוד לספרים אחרים פרי עטו , חיבור זה אינו נושא אופי דתי ואין בו שמץ של הטפה נוצרית . זהו כתב אישום פילוסופי , המזהיר מפני פשיטת הרגל הרוחנית שאליה מובילות מגמות אפנתיות מסוימות במחשבה המודרנית . הביקורת שמשמיע לואיס לא נפלה על אוזניים ערלות : קוראים רבים טענו - ועודם טוענ...  To the book